רציונאל :

"לדעתי היהדות כולל אספקטים אוטופיים שעדיין לא התגלו, יש בה כח חי, שאותו אני מכנה "אספקטים אוטופיים". במחקרי על שבתי צבי נוכחתי לדעת שבכל הנוגע לדעות והשקפות אין אמת מוסכמת גמורה. מכאן, צורך הוא למורה לבחור מן החומר ההיסטורי, העובדתי, הנועד להבהיר את העבר ככוח חי". (גרשום שולם/על חינוך ליהדות)

בית המדרש הוא תפיסה מכוננת ביצירת התרבות היהודית. לאורך כל הדורות למדנו ויצרנו בדרך זו. חובה עלינו להחיות מחדש את הלימוד המפרה, האוטונומי, אותו לימוד בית מדרשי אשר תובע מן המורה  אקטיביות ומעורבות גבוהה. הלימוד הבית מדרשי מעניק לנו את המסגרת בה נוכל לאמץ את אותם כלים תפיסתיים אשר שרתו את חז"ל : המדרש, החברותא ועוד רבים. כלים אלה הם המאפשרים לנו להמשיך את יצירת הדורות, להמשיך ולפרש את  היהדות ככוח חי ורלוונטי יותר מתמיד.

מטרות:

שלב שלישי- אסיף במליאה וסיכום

מטרת שלב זה לחשוף את המשתתפים  על עולם המושגים של בית המדרש. ננסה להציע את בית המדרש כדרך אשר עונה על התביעה לאקטיביות  אשר שולם מבקש מאתנו.

אנו, המורים והתלמידים כאחד, מוזמנים לגלות, לחקור ולהיאבק על התכנים. בית המדרש מזמן לנו את המתודולוגיה לקיים את אותה התחייבות שנלקחה- והיא לגלות את היעוד.

1. לאחר הצגת הקטעים במליאה נישאל כיצד חוו את העבודה בחברותא, האם היו גילויים אשר הפתיעו אותם ? למה הוביל אותם הטקסט? (דיון מעמיק, מחשבה על החיים שלהם, עמידה על קוצו של יוד בטקסט).

2. נציג את המושגים המרכזיים מעולם בית המדרש ונראה כיצד הם מייצרים לנו שפה יהודית ערכית וחינוכית (דף "שפה יהודית ערכית חינוכית"). 

נמשיג ונבחן את "החברותא" ככלי חינוכי המאפשרת תפיסות תוכן ומיומנויות למידה מורכבות.