Acerca de
בר ובת מצווה רפורמית
הגעתם לתהליך ההכנה לבר ובת המצווה.
זאת הזדמנות נהדרת להפוך את האירוע לתהליך מעצים לילד ולכל המשפחה.
מה זה אומר לעלות לתורה עם רבה רפורמית
זה אומר שהטקס שלכם שוויוני. זה אומר שהאמא של בר (וכמובן גם של בת) המצווה יושבת ליד הבן שלה, ולא בעזרת נשים.
זה אומר שהסבתות עולות לתורה לצד הסבים, זה אומר שאנחנו לא עסוקים בהפרדות, אנחנו בעניין של חיבור.
יש משפחות שמספרות לי שסבתא מבית דתי. זה נפלא בעיני- כי דווקא מי שמחובר למסורת הוא בדרך כלל מי שהכי מתרגש מהטקס השיוויוני. בטקס שלי- לא מכריחים אף אחד לעשות מה שהוא לא רוצה, אנחנו מכבדים את הגבולות ואת הנוכחות של כולם בדרך שנוחה לכם.
מזל טוב! ועכשיו- אז מה עושים ?
יש שלושה חלקים שחשוב לעסוק בהם כדי להפוך את טקס בר ובת המצווה לאותנטי מרגש, מכבד וקשור בכל נימיו למסורת היהודית.
בניית הטקס- בין מסורת לחידוש
אחד העקרונות החשובים בעיני הוא החיבור של הטקס למשפחה שלכם - לאופי ולהעדפות שלכם. הטקס יכול להיות מסורתי מאוד, אבל גם מחדש- עם שירים וברכות שלכם. הוא יכול להיות בבית כנסת או אולם וגם אצלכם בבית.
אתם תקבלו קובץ במחשב - חוברת עם טקס שחרית/מנחה הבסיסי ועליו נעבוד יחד, נוסיף ברכות אישיות ושירים או נגרע.
יחד נחשוב איך מערבים את המשפחה המורחבת. למשל - יש משפחות שמבקשות לתת לדור הסבתות והסבים מקום מרכזי בתוך הטקס, לכל משפחה יש את התבלין המיוחד שלה ולכן חשוב בעיני שהטקס ישקף אתכם.
לימוד משפחתי
עם השנים למדתי שתהליך הלימוד לבר המצווה הוא חוויה משפחתית ולא של הנער.ה לבדם. אני מוצאת שזאת הזדמנות משמעותית, "רגע" לפני שהם ממש מתבגרים ומתרחקים מהקן לשבת יחד, לחשוב ולדבר על מושגים הקשורים להתבגרות, לשייכות, לזהות עצמית, לחיבור ליהדות ולמקורות.
לאחר התנסות עם מאות נערים ונערות, וגם מהחוויה המשפחתית שלנו עם שלושת הבנים, גיליתי שהחברה הצעירים קשובים מאוד ורוצים לשמוע את ההורים ! זאת בחירה מודעת לייצר להם שעה מרוכזת של דיבור אחר על ערכים. חלק מהמשפחות בוחרות ללמוד יחד וחלק בוחרות שהנער.ה יהיה בתהליך יותר אישי. יחד אנו תופרים לכם את החליפה הנכונה.
משימות בת או בן המצווה
אחד משיאי הטקס הוא הקריאה בספר התורה, גם למשפחות שאינן מבקרות דרך קבע בבית הכנסת זהו רגע מרגש מאוד המסמל חיבור למורשת של אלפי שנים.
נלמד את הברכות של העליה לתורה וכמובן לקרוא בטעמי המקרא. (במקרים מסוימים אנחנו קוראים בקריאה תמה ולא בניגון), בנוסף לכך נכתוב דרשה על הפרשת השבוע- הדרשה, שהיא כמו נאום קצר, מדגימה פירוש אישי שלנו את הכתוב בתורה ומחברת בין הפרשה לחיים שלנו.
כמה זמן לוקח להכין את הנער.ה לעלייה לתורה ?
התהליך הבסיסי כולל 7 פגישות והטקס עצמו. אני מציעה להתחיל אותו כשלושה חודשים לפני הטקס. את התהליך נתחיל בשיחת טלפון בה אספר לכם על התהליך ונקבע פגישת היכרות.
לאחר פגישת ההיכרות שהיא ללא עלות- אם אנחנו מחליטים להמשיך יחד אנחנו משריינים תאריך ואתם מעבירים את מחצית התשלום.
בכל פגישה גם לומדים אבל גם מתקדמים עם המשימות. הנער.ה עם שלו וההורים עם שלכם (בעיקר בחירת התכנים לטקס). במפגש השביעי נעשה טקס הנחת תפילין חגיגי- יש משפחות שבוחרות להזמין את הסבים והסבתות למפגש הזה, ולאחר מכן נפגש בטקס בר/ת המצווה עצמו :-)
לראות אתכם ולכבד את הדרך שלכם
סבא א' בא אחרי הטקס ואמר לי איזה יופי,
אני מבית מסורתי אבל מאוד אהבתי איך הצלחת להנגיש את זה.
אנשים באים אלי אחרי הבר מצוות ומשבחים על כמה שאני מחברת את הקהל למה שקורה. פתאום הדברים גם מובנים וגם נוגעים באנשים.
ואני מסבירה שאני לא מחברת אותם אלא מכבדת אותם! ואז הם גם מתחברים…
בשם הכבוד הזה אני יודעת שהדרך של המשפחות שבאות אלי היא לא פחות עמוקה וכנה מאשר הדרך שבא אני רואה את הדברים. אני מקשיבה להם ומנסה יחד איתם למצוא את המילים הנכונות.
לדוגמא, המילים שכתבה לאה גולדברג בשירה "למדני אלוהי" זאת תפילה של ממש! והיא משמעותית להרבה אנשים.
הטקס מחבר למסורת אבל גם צריך לשקף אותם, אני לא מנגישה את הדברים ולא הופכת את זה ליותר קליל או קל לעיכול, אני פשוט רואה מי עומד מולי ונותנת לו מקום של כבוד. זה עניין של שינוי עמוק, מבפנים.
אז איפה עושים את טקס בר המצווה ?
אם יש לכם קהילה או בית כנסת שאתם הולכים אליו זה מצויין ואפשר גם להתארח בבית כנסת שכונתי. אפשר גם לעשות את הטקס בגן לאומי, בטבע,באולם, ואפשר גם בבית.
אני אוהבת לעשות בר מצוות בבית. אני אוהבת את הפשטות, את הצניעות שבזה.
יש בזה משהו אינטימי, קרוב, מיוחד.
הבית הוא המרחב הבטוח, איפה שהקהילה הטבעית שלנו- משפחה וחברים ומתכנסת והוא גם איפה שנבנים הזיכרונות הכי יסודיים שלנו !
אני מביאה את ספר התורה, ואתם מארגנים את המרחב הביתי, את הגינה או את האולם לתפילה.
התורה על רגל אחת- החיבור האישי הוא מה שחשוב
זאת תמונה של הסנדוויץ הכי מתוק בעולם! בפנים יש חביתה, זיתים שחורים קלמטה אליפות ועגבניה!
כזה סנדוויץ בדיוק הכין לי ערן רונן, אחד מילדי הבר מצווה המופלאים שהכרתי.
בלימודי הבר מצווה של ערן לא היה צריך לעשות הרבה מעבר לפשוט להסתכל על הציורים שלו או על קלפים שהוא אוהב, לנשנש משהו, לדבר על חברים והחיים ובסוף בעשר דקות האחרונות למצוא גם זמן לעבור על הדרשה או הקריאה שלו...
כבר יצא לי ללמוד עם תלמידת בת מצווה למבחן במדעים ביחד, אין ספור פעמים נערי הבר מצווה ואני זונחים את המשרד ופשוט הולכים להכין לנו משהו טעים לאכול.
התורה על רגל אחת - תראה את הנער שמולך, תהיה בקשר ולא במטרה ותהנה מהדרך, מהזכות להפגש עם האדם שמולך, כל השאר, מסתדר מאליו!
המלצות
אחרי הפגישה עם מיכל אלה אמרה "אני רוצה לעלות לתורה"
"ומה עם הבת מצווש?" שאלנו. "תהיה" היא אמרה - "בת מצווש לחברים, עליה לתורה למשפחה. בחווה".
כל המילים שבעולם לא יצליחו לתאר את עוצמתה של הדרך שעברנו, שהסתיימה בטקס סוף מסלול מרגש במיוחד והכי "שלנו" שאפשר. כל בת מצווש צריכה כזו רבה כמו מיכל. גם כשאת קרובה ל-40. היא סחפה את אלה ואתגרה את כולנו, זימנה לנו הזדמנויות יוצאות דופן לשיח ולמחשבה.
היא כבשה אותה, היא כבשה אותנו, חדרה ללבבות של כל המשפחה ושמרה אותנו ממוקדים לעשות את זה "שלנו".
ואלה? לא שהיה איזה ספק, אבל היא עשתה את זה כמו גדולה.
היא למדה, והיא חשבה, והיא התמסרה לזה כל כולה. היא פחדה מזה, מאוד, אבל רצתה את זה לא פחות. והיא זכתה וזיכתה את כולנו ברגעים משפחתיים יוצאי דופן, מרגשים ומיוחדים.
רגעים כאלו שהוציאו את הטוב ביותר, היפה ביותר, ה"למה" לכל הדבר הזה, שנקרא חיים.
יעל י.
